הבטחתי שאכתוב כשאסיים לקרוא את ספרך, אבל הסיום היה כל כך מטלטל שהדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לשתוק. ולתת לדברים לחלחל.
ועכשיו אחזור להתחלה. המחשבה הראשונה שעלתה בי הייתה: יו, איך הוא מעז? איך הוא מניח את עצמו ככה בשבילנו על כל המשתמע? המחשבה השנייה הייתה: איזו אישה יש לו! כמה היא עברה אתו עד שהפך להיות מי שהוא עכשיו. וואו! היא בטוח מיוחדת במינה. (חיבוק בשבילה ממני)
וככה שטו מחשבות, צצות וחולפות, או תוקעות יתד ואומרות: אנחנו כאן עד שתתחילי במסע משלך. ולא שאין לי מסעות, אבל למסע כזה מעמיק לתוכי טרם יצאתי. ועם הספר המופלא הזה בהחלט יש לי חשק להתחיל.
בדומה לתאורית ה-יין-יאנג, צ'י אף הוא נגזר מפילוסופיה סינית עתיקה המאמינה כי הכל קשור בכל.
ברפואה הסינית המסורתית , מתייחסים אל צ'י כאל יסוד החומר של הגוף האנושי, ותנועותיו מסבירות
את תהליכי החיים השונים. צ'י, במובנו הפיזיולוגי מהווה, מחדש ומזין את הגוף האנושי. צ'י נקרא לעתים
קרובות "אנרגיה חיונית", מכיוון שמאמינים כי הוא האנרגיה המניעה הנגזרת מיסוד החומר עבור תהליכים
חיוניים שונים.
צ'י מסווגת בדרך כלל על פי המושא עליו היא פועלת. לדוגמה, צ'י-הלב מתייחס לכוח שאיתו עובד הלב
וזורם הדם, כך שהוא מווסת את תפקוד הלב. צ'י-הקיבה מתייחס לכוח שאיתו מתפקדת הבטן, כך שהוא
מווסת את תפקוד הקיבה. הצ'י השומר על תפקוד תקין לעמידות בפני מחלות נקרא זנג-צ'י, שפירושו 'אנרגיה מקורית' או 'עמידות הגוף'. הצ'י שמחמם את הגוף ושומר על טמפרטורת גוף נורמלית נקרא יאנג-צ'י, והוא דומה
לאנרגיית החום. חילוף של חומרים ואנרגיה תלוי אף הוא בפעולה של הצ'י, וכולל חילוף של נוזלי הדם
וחומרים חיוניים נוספים.
צ'י מורכב מהחמצן הנשאף, הרכיבים התזונתיים והצ'י הקדמוני המולד המאוחסן בכליה ועשוי להיות
קשור בגנטיקה. הצ'י נע במחזוריות לאורך נתיבים ומסלולים. לגוף בריא נדרשות סירקולציות נורמליות של צ'י.
בעיות בריאותיות מתרחשות כאשר זרימת הצ'י מופרת. מחזוריות וזרימת הצ'י קשורה מאוד גם למצבים מנטליים.
אי יציבות רגשית עלולה לגרום להפרת הצ'י. עצבנות עלולה להוביל לסחרחורות, כאבי ראש, מצוקה באיזורים
ההיפוכונדריים או לנפיחות בבטן וחוסר תיאבון. מצד שני אימון מנטלי יכול לעזור למחזוריות וזרימת הצ'י,
שהיא מטרת התרגול בצ'י-קונג.
שיטות כלליות של צ'י קונג
צ'י-קונג הוא תרגול שמווסת ומאזן את המחשבה והנשימה על מנת לשלוט או לעודד את זרימת הצ'י.
מאחר וצ'י משחק תפקיד חשוב בתהליכים החיוניים של הגוף האנושי, וויסות והסדרה של זרימת הצ'י נועדו
לשמר את הבריאות ולטפל במחלות. צ'י-קונג רפואי, יישום צ'י שנועד למנוע ולטפל במחלות,
שונה מהתעמלות גופנית רגילה. בזמן שהתעמלות גופנית מכוונת לבנייה של בריאות או להשבה של תפקוד גופני
על ידי שיפור הכוח, צ'י-קונג רפואי מתמקד בגיוס פוטנציאל תפקודי על ידי הסדרת ה-mind. במילים אחרות,
התעמלות גופנית היא אך ורק סומטית (גופנית), בזמן שתרגול צ'-קונג הוא בכללותו פסיכוסומטי (גוף-נפש).
הבדל משמעותי נוסף בין התעמלות גופנית וצ'י-קונג הוא שהתעמלות גופנית מכלה אנרגיה על ידי מתיחה
וכיווץ של שרירים והגברת קצב הלב והנשימות, בזמן שצ'י-קונג עובדת להרפות, להרגיע ולהסדיר את הנשימה
על מנת לאחסן או לאגור אנרגיה בגוף.
צ'י-קונג רפואי ניתן לחלוקה ל-2 קטגוריות עיקריות: צ'י-קונג פנימי, המתורגל על ידי המטופלים עצמם
לשיפור ושימור בריאותם, וצ'י-קונג חיצוני, המתבצע על ידי צ'י-קונג מאסטר על אדם עם בעיות בריאותיות.
תרגול צ'-קונג פנימי דורש הרגעה של ה-mind והגוף ונשימה. ישנם סוגים רבים של צ'י-קונג פנימי,
חלקם עם תנועה וחלקם ללא תנועה. צ'י-קונג ניתן לתרגול בישיבה דוממת, עמידה ישרה, או שכיבה
על הגב או הצד. הדרישה הבסיסית היא להשאר נינוח ורגוע.
.jpg)
